כאב נוירופטי

מהו כאב נוירופטי?

כאב נוירופטי הוא כאב כרוני (כאב מתמשך עם שינויים איטיים, שאינו זמני) שכולל בתוכו חוויה של רגישות עצבית בעוצמה גבוהה. רגישות זו יכולה להימשך זמן רב או להופיע ב"התקפים" שבאים וחולפים, כאשר ההתקפים כוללים בתוכם בדרך כלל כאב עוצמתי ובלתי מוסבר, שמתואר על ידי הסובלים ממנו כ"כאב משתק" שמתאפיין בתחושה של זרמים חשמליים, שריפה, נימול או דקירות.
מקור הכאב הנוירופטי הוא בדרך כלל בפגיעה עצבית ב"פריפריה" של העצבים (כמו הגפיים, שרחוקים מ"ליבת הגוף"), ולכן הוא מתבטא בדרך כלל בכאבים באזורים הללו. למרות קביעה זו, הכאב הכרוני יכול גם ל"התפשט" לאזורים אחרים בגוף, כמו הראש, האגן והגב.

במה שונה כאב נוירופטי מכאב "רגיל"?

כאב נוירופטי שונה מכאב רגיל בכך שבניגוד לכאב ה"רגיל" שנגרם בעקבות פגיעה פיזית בגוף (כמו חתך, חבטות, כוויות או תהליכים פנימיים כמו דלקות), כאב נוירופטי נגרם פעמים רבות ללא סיבה נראית לעין / להבחנה על ידי גורם רפואי.
חשוב לציין! כל כאב באשר הוא הוא תוצר של תקשורת במערכת העצבית – גם כאשר אנחנו מקבלים מכה ביד הגורם ה"אמיתי" לכאב הוא מערכת העצבים – שמעבירה את התקשורת על הכאב למוח בכדי שיוכל לייצר תגובה מותאמת. בשל כך לא נכון להגדיר כאב נוירופטי ככאב עצבי, אלא ככאב שמקורו במערכת העצבים.

מהם הגורמים לכאב נוירופטי?

מקורותיו של הכאב הנוירופטי הם לחץ או פגיעה במערכת העצבים, שפוגעים בהולכה ובתפקוד התקין של מערכת העצבים.
הגדרה כללית ורחבה זו מובילה לכך שאנשים רבים מגיעים לטיפול ושואלים: "איך זה קרה לי? מה הגורמים לכאב נוירופטי?". לשאלה זו אנחנו תמיד עונים את התשובה המורכבת הבאה – לפיה מצד אחד נזק זה יכול להיגרם ממספר רב ומגוון של סיבות, שלא בהכרח ידועות בהיקפן המלא לאנשי המקצוע, ומצד שני ישנה רשימה רחבה ומקיפה של מצבים שמוכרים ככאלו שיכולים להוביל להתפתחותו של כאב נוריופטי, ויכולים להיות ההסבר לכאב במקרה הספציפי:

1. ניתוח בעבר הקרוב: אחד הגורמים הנפוצים לכאב: תהליך הניתוח כולל בתוכו חדירה חיצונית לתוך מרחב הגוף הפנימי, שכוללת בתוכה חיתוך של רקמות עדינות ורגישות. חיתוך זה יכול להוביל במקרים מסוימים לפגיעה גם במערכת העצבית, שקשה לזיהוי בזמן הניתוח עצמו ויכולה להופיע רק לאחר ימים או שבועות.
2. טראומה: טראומה היא שם רפואי כולל לפגיעה חיצונית בגוף. תאונות, פציעות ופגיעות חמורות יכולות להוביל גם לפגיעה במערכת העצבית.
3. אינפקציה: זיהום חמור מספיק (כתוצאה מפגיעה אחרת, או מדלקת) יכול להתפשט ולהגיע מהאיבר המקורי שבו הוא התרחש גם למערכת העצבית. דלקות אלו גורמות לכאבים משום שהן מייצרות מוגלה – שיכולה להוביל ללחץ משמעותי על המערכת העצבית, או אפילו לפגיעה בעצבים עצמם – בעקבות חשיפה לחיידקים.
4. סרטן: סרטן ותרופותיו יכולים לייצר גם הם פגיעה במערכת העצבית. כימותרפיה, למשל, יכולה להוביל לכאבים רבים שמקורם במערכת העצבית.
5. צריכה מוגברת של אלכוהול: כפי שכל מי ששתה בחייו יודע, אלכוהול הוא חומר שמשפיע גם על מערכת העצבים – משכך כאב, מפחית פעילות ומאט תגובה לגירויים עצביים חיצוניים. השפעה זו יכולה להוביל (בחשיפה רבה וארוכת טווח) גם לנזק למערכת העצבית, שיכול להוביל לכאב עצבי משמעותי.
6. סכרת: מחלת הסכרת היא מחלה שיכולה להוביל (במקרים חמורים) לפגיעה באספקת הדם לאזורים פריפריאליים של הגוף – כגון הידיים והרגליים. פגיעה מתמשכת ומשמעותית בהובלת הדם לאיברים הללו יכולה להוביל גם לפגיעה במערכת העצבית – שדורשת (בדומה למערכות אחרות) אספקה תמידית של חמצן וחומרים חיוניים אחרים ממערכת הדם.

מי נמצא בסיכון לכאב נוירופטי?

רשימת הגורמים לכאב נוירופטי עונה לנו גם על השאלה מי בסיכון לכאב נוירופטי. בהתאם לכך שהגורמים לכאב הם פגיעות במערכת העצבים – קבוצת הסיכון לפגיעה הוא כל מי שיש לו אחת מהמחלות / נסיבות שצוינו לעיל, כל מי שיש לו בעיה ידועה בהולכות עצבית וכל מי שיש לו הפרעה חשמלית כלשהי.

איך מטפלים בכאב נוירופטי?

עכשיו שדיברנו על ההגדרה והגורמים לתופעה, הדבר הכי חשוב להתייחס אליו הוא השאלה הרלוונטית מכולם – והיא איך להקל על כאב נוירופטי? לשאלה זו יש שתי תשובות עיקריות: תשובה אחת ששייכת לרפואה המערבית, ואחת ששייכת לרפואת המזרח – בדגש על הרפואה היפנית.
כהערה מקדמית חשוב לציין: הטיפול המקובל בעולם לכאבים נוירופטיים הוא טיפול שמתמקד בהפחתת הסימפטומים של התסמונת – הכאב עצמו. בשל כך, ניתן להתייחס לטיפול זה ככזה שנועד אך ורק להקל על כאב נוירופטי – ולא לטפל בו במחשבה שהוא יכול לעבור. תפיסה זו נובעת מכך שתופעת הכאב אינה ברורה וקשה או לעיתים אפילו בלתי אפשרית לטיפול – כאשר טיפול לא נכון ופולשני מידי יכול להוביל להחמרה מהותית בכאב ואף לפגיעות נוספות.

ברפואה המערבית

הטיפולים המערביים כוללים בתוכם שימוש בתרופות נגד כאבים, במשחות ולפעמים אף (במקרים קשים מאוד) בהזרקות שמטרתן ל"חסום" את ההולכה העצבית בכדי להפסיק את הכאב שנובע ממנה. טיפולים חדשניים יותר כוללים טכניקות לגירוי עצבים מסוימים על ידי זרם חשמלי, במטרה לנסות להרפות את השרירים ולהוביל להקלה בכאב.
טיפולים אלו יכולים לעבוד ולעזור מאוד למי שמקבל אותם, אבל דוחים אנשים רבים בשל השימוש המשמעותי שהם עושים בתרופות נגד כאבים – שיכולות לגרום לנזקים גופניים של ממש בשימוש משמעותי וארוך טווח. סלידה זו מתרופות כימיות מובילה אנשים רבים לחפש אלטרנטיבות טבעיות יותר.

ברפואה היפנית

ברפואה היפנית יש מספר שיטות טבעיות שעוזרות להתמודד עם כאב נוירופטי, שבמרכזם דיקור יפני, טיפולי מגע והמלצות לשינויים אפשריים בתזונה ובאורחות החיים. יש מי שמשלב את הטיפול בעזרת הרפואה היפנית עם טיפול בעזרת הרפואה המערבית, ויש מי שבוחר רק באחת השיטות.

דיקור יפני: הרפואה היפנית מזהה את הכאבים הניורופטים כתוצר של חוסר איזון אנרגטי באיברי הגוף השונים, והדיקור היפני נועד "לפתוח" את החסמים לאנרגיות ולהשיב את התנועה הטבעית של האנרגיה בגוף. דיקור יפני בכאבים נוירופטים יתמקד בדרך כלל באזור הקרקפת, שהיא אזור שמקושר לכל העצבים בגוף.

טיפול במגע: ישנם מטפלים רבים שמטפלים בכאב נוירופטי בעזרת מגע – על ידי שימוש בשיאצו או טווינא – טכניקות שמתקדמות בתנועת מערכת השרירים והעצבים של הגוף ונועדו לעודד אותם לתנועה בריאה והרמונית. טכניקות אלו נועדו גם לחבר את המטופל לגוף שלו – להכיר את התנועות שמכאיבות, להבין את הכאב ואת התנוחות שמקלות עליו ועוד.

לסיכום,

אנשים רבים חווים כאבים נוירופטים ובכלל לא מודעים לסיבה לכאבם. חוסר מודעות זה מוביל אותם לחפש טיפולים יקרים שלא עוזרים באמת, כשיש בנמצא דרכים טבעיות לתקיפת הכאב במקורו. אנחנו ממליצים לכל מי שסובל מכאבים הדומים לכאבים שמתוארים כאן לפנות לייעוץ בהקדם, כי לא מדובר בגזירת גורל.